פסק דין
בפני שתי תובענות אשר נדונו במאוחד ואשר במסגרתן התבקש בית המשפט, בתמצית, ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבה להציג או לפרסם את השירותים המסופקים על ידה ככאלו המתיימרים לכלול את כל הצעות העבודה המתפרסמות בעברית בכל אמצעי התקשורת בישראל, לרבות אלה המתפרסמות באתרי האינטרנט של המבקשות.
בה"פ 11022-03-09 התבקש בית המשפט ליתן צו נוסף שעניינו לאסור על המשיבה להעתיק מידע מכל סוג שהוא מאתר המבקשת, ליתן צו הצהרתי לפיו המשיבה הפרה את הסכם תנאי השימוש באתר המבקשת ולאכוף עליה לקיים תנאים אלה.
המבקשת בה"פ 11022-03-09, ג'וב מאסטר בע"מ (לשם הנוחות תיקרא להלן: "המבקשת 1"), הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל ומפעילת אתר האינטרנט ג'וב מאסטר, שהינו מאגר מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה בישראל המופנה לציבור מחפשי העבודה.
המבקשת בה"פ 11359-03-09, שקנאי-נט בע"מ (להלן: "המבקשת 2"), היא חברה פרטית המאוגדת בישראל ומפעילת אתר "דרושים", המהווה אף הוא מאגר הצעות עבודה.
המבקשות 1 ו-2 אינן גובות תשלום מציבור מחפשי העבודה אלא התשלום נגבה מן המעסיקים המבקשים לפרסם מודעות דרושים או כל פרסום אחר באתרים אלה.
המשיבה, אול יו ניד בע"מ, הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל ומפעילת אתר האינטרנט אול ג'ובס (Alljobs), המהווה אף הוא מאגר הצעות עבודה. בשונה מן המבקשות, המשיבה אינה גובה תשלום מן המעסיקים המפרסמים הצעות עבודה, אלא שהיא מלקטת מודעות שפורסמו במקורות שונים ומפרסמת אותן באופן מרוכז באתר שהיא מפעילה. מחפש עבודה הגולש באתר המשיבה נחשף למודעות אלה באופן מרוכז ולאחר שאיתר מודעה העונה לדרישותיו ובשלב שהוא מעוניין ליצור קשר עם המעסיק אשר פרסם את אותה מודעה, הוא נדרש לשלם עבור השירות למשיבה.
המשיבה נוהגת לפרסם את שירותיה ומציינת בפרסומיה כי היתרון הבולט שהיא מעניקה לציבור מחפשי העבודה והייחוד במוצר שהיא מספקת הוא בריכוז "כל מודעות הדרושים מכל מקורות הפרסום" באתר אחד. כך למשל היא נוהגת לפרסם בעמוד הבית של האתר את המסרים הבאים:
"כל המשרות בישראל – רק למנויי ALL JOBS!"
"רק אצלנו מודעות דרושים מכל העיתונים והאתרים בישראל"
"הצעות עבודה מכל המקורות באתר אחד"
לטענת המבקשות המצג שיוצרת המשיבה, לפיו ניתן למצוא את כל הצעות העבודה מכל מקורות המידע בהם מתפרסמות מודעות דרושים בישראל, הינו מצג מטעה. אתר המשיבה אינו מכיל את כל מודעות הדרושים בישראל והוא אינו יכול להכיל, לכל הפחות, את אותו חלק ממודעות הדרושים המתפרסמות באתרי האינטרנט שהן מפעילות שהינן "מודעות חסויות", קרי- מודעות אשר אינן כוללות את שם המעסיק או שאינן כוללות דרך התקשרות ישירה עם המעסיק ויצירת הקשר עימו מתבצעת למעשה באמצעות מי מן המבקשות. לטענת המבקשות, באמצעות המצג המטעה האמור המשיבה מפתה משתמשים פוטנציאליים להעדיף את שירותיה על פני השירות שנותנות המבקשות – מתחרותיה. בכך המשיבה יוצרת לעצמה יתרון תחרותי בלתי הוגן בשל האפשרות שצרכנים עלולים לחשוב כי אתר המשיבה, המתיימר להכיל את כל הצעות העבודה בישראל, עדיף על אתרי המבקשות והן בשל האפשרות שהמעסיקים יעדיפו לפרסם מודעות באתר המשיבה מתוך מחשבה כי אתר המשיבה נהנה מחשיפה גבוהה יותר למחפשי עבודה בהיותו "אטרקטיבי" יותר עבורם.
לטענת המבקשות מעשיה המתוארים של המשיבה מהווים הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") והמצג אותו מציגה המשיבה הינו תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עווולות מסחריות").
המבקשת 1 מוסיפה וטוענת כי המשיבה מעתיקה מודעות דרושים מאתר ג'וב מאסטר, אותו היא מפעילה, ובכך היא מפרה את תנאי השימוש הפורטים בתקנון האתר. לטענתה, בכניסה לאתר ג'וב מאסטר נדרש המשתמש לאשר ולהסכים לתנאים המפורטים בתקנון האתר. בין יתר התנאים מתחייב המשתמש לעשות שימוש במידע המפורסם באתר לצרכים פרטיים בלבד, לא לפרסמו ולא לעשות בו כל שימוש מסחרי. המשיבה אישרה תנאים אלה בכניסתה לאתר האינטרנט של המבקשת 1 ועל כן בעשותה שימוש במידע שלא לצרכים פרטיים של חיפוש עבודה, הרי שהיא מפרה את התחייבויותיה החוזיות. לטענת המבקשת 1, בהעתקת מודעות הדרושים המתפרסמות באתר ג'וב מאסטר, המשיבה מתעשרת שלא כדין על חשבון המבקשת 1. המבקשת 1 עותרת לאכוף על המשיבה לקיים את התחייבויותיה החוזיות בהתאם לתקנון האתר ולמתן צו שיאסור עליה להמשיך ולעתיק מודעות דרושים המתפרסמות באתר ג'וב מאסטר.
בתגובה לטענות המבקשות, טוענת המשיבה כי התובע מבית המשפט סעד של צו מניעה נדרש לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, ביושר ובתום לב, קל וחומר כאשר מדובר בתביעה למתן צו עשה כבענייננו. לטענת המשיבה, המבקשות אינן מקיימות תנאי זה ותביעתן לוקה באי גילוי נתונים רלוונטיים ומהותיים לעניין. כך למשל, המבקשות לא ציינו בפני בית המשפט כי התקיימו בעבר הליכים משפטיים כנגד המשיבה בהם נדחו טענות משפטיות זהות. טעם זה, לטענת המשיבה, יש בו כדי להביא לדחיית התובענות על הסף. עוד טוענת המשיבה כי האתר שהיא מפעילה פועל במתכונתו כבר משנת 2004 ואילו פנייתן הראשונה של המבקשות בעניין נעשתה רק כארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008. משכך, לוקות התובענות בשיהוי כבד בהגשתן אשר יש בו כדי להביא לדחייתן.
לגופו של עניין, המשיבה טוענת כי תביעותיהן של המבקשות נעדרות עילה. למבקשות אין זכויות כלשהן במודעות הדרושים שהן מפרסמות וככל שקיימות זכויות מסוג כלשהו בנתוני המודעות הרי שהן שייכות למפרסמים ולא למבקשות. העתקת המידע המופיע במודעות הדרושים, מידע שהינו עובדות ונתונים בלבד, אינו מפר זכויות קניין רוחני או כל זכות אחרת ואינו מהווה עשיית עושר ולא במשפט. אשר לטענה בדבר התקנון כהסכם מחייב בין הצדדים, טוענת המשיבה כי דינו של התקנון כדין חוזה אחיד, שכן תנאיו נקבעו באופן חד צדדי על ידי מי מהמבקשות. ניסיון להגביל את השימוש כדין בנתונים המופיעים במודעות משולל תוקף משפטי בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד.
המשיבה מכחישה את הטענות בדבר הטעיה והצגת מצג כוזב. לטענתה הרעיון שבבסיס המוצר אותו היא משווקת והייחודיות של אתר האינטרנט שהיא מפעילה, הינו בריכוז כל המשרות הפנויות המתפרסמות בכל המקורות במקום אחד, ובכך המשיבה מרכזת את מאמציה. עם זאת, קיים מיעוט של מודעות שהמשיבה אינה מעתיקה לאתר האינטרנט שלה, כעניין של מדיניות, ואולם היא אינה מסתירה מידע זה מלקוחותיה ומבהירה בתקנונה מהן אותן מודעות היוצאות מן הכלל אשר אינן מפורסמות על ידה.
דיון והכרעה
שתי שאלות עיקריות עומדות להכרעה בענייננו. האחת, שאלת ההטעיה שבגדרה יש לבחון האם בפרסומיה של המשיבה יש משום הטעיית הצרכן או הצגת מצג כוזב. השנייה, שאלת הפרת תקנון המבקשת 1 והתעשרות שלא כדין, בגדרה יש לבחון את הלגיטימיות של העתקת מודעות הדרושים מאתר המבקשת 1 על ידי המשיבה. שאלות אלה יבחנו להלן.
הטעיה ומצג כוזב